ניהול משאבים

תחום האקולוגיה התעשייתית עוסק במעבר מתהליך תעשייתי לינארי, שבו משאבים עוברים דרך שרשרת הייצור ובסופו הופכים לפסולת, למערכת סגורה שבה פסולת יכולה לשמש כתשומה עבור תהליכי ייצור חדשים. העשייה בתחום מתמקדת בנושאים הבאים: זרימת חומרים ואנרגיה, השינוי הטכנולוגי בהקשר סביבתי, מחזור חיים, תכנון ועיצוב, מדיניות סביבתית מונעת מוצר ועוד. במסגרת אימוץ עקרונות הגישה, נשר עושה שימוש בתוצרי לוואי של תעשיות אחרות הן כתחליפי דלקים והן כתחליפים לחומר גלם ומשיבה פסולת תהליכית היסטורית לתוך תהליך הייצור. בנוסף, החברה עושה שימוש במים שוליים כחלופה למים שפירים במידת האפשר לקרור, הרטבת כבישים ומניעת אבק.

ניתוח מחזור החיים
(Life Cycle Assessment)
ניתוח מחזור החיים (Life Cycle Assessment) מאפשר להעריך את ההשפעה הסביבתית של מוצרים וחומרים החל מכריית חומרי הגלם והייצור, דרך השימוש במוצר ועד סוף חיי המוצר. ניתוח זה מאפשר לזהות פתרונות בהפחתת פליטות גזי החממה ומציאת חלופות לחומרים מזיקים ומאפשר השוואה בין ההשפעות הסביבתיות של מוצרים שונים.
נשר בחנה מספר ממוצריה על פי שיטה זו בעזרת תוכנות מחשוב מהמתקדמות בעולם, ובשנת 2014 החלה לפרסם תצהירים סביבתיים למוצריה (EPD – Environmental Product Declarations).

נשר היא החברה הראשונה בישראל שפרסמה תצהירים סביבתיים. החלטה זו נבעה מהשאיפה לקדם את הבנייה הירוקה בישראל מאחר שמלט, בשימוש נכון, הינו תשתית מצוינת לבנייה ירוקה. התצהיר מפרט את כל ההשפעות הסביבתיות של מוצרים, החל משלב אספקת חומרי הגלם ועד השילוח ללקוחות משער המפעל. מטרת התצהיר היא להנגיש לצרכן הסופי בשקיפות מלאה את כל המידע הסביבתי הנוגע למוצרים ולאפשר ללקוח לכלול שיקולים סביבתיים בבחירת המוצרים.
הדיווח של ה- EPD כולל מידע אודות מדרך הפחמן והשפעת המוצרים על שינויי אקלים, פגיעה בשכבת האוזון, פליטת חומציות לקרקע ולמים, העשרת גופי מים ביסודות הזנה (Eutrophication), פליטת מזהמי אוויר, השפעות בריאותיות-סביבתיות ופגיעה במשאבים טבעיים ובבתי גידול.
השוואה של הביצועים הסביבתיים בתצהירי נשר לאלה של יצרני מלט מובילים באירופה מראה כי תהליכי הייצור והביצועים הסביבתיים של נשר עומדים בכל קנה מידה אירופאי.

נשר חוצבת את חומר הגלם העיקרי הדרוש לה ממחצבות המצויות בקרבת מפעליה. צמצום ההשפעות הסביבתיות ממחצבות ושיקומן הוא אחד האתגרים העיקריים איתם מתמודדת תעשיית המלט העולמית. אתגר זה דורש ראייה רחבה והסתכלות לטווח ארוך ובתעשייה נעשה חיפוש מתמיד אחר חומרים חלופיים אשר יפחיתו את הכרייה של חומרי גלם ממחצבות (חומרי גלם בתוליים). לרוב נעשה שימוש בתוצרי לוואי מתעשיות שונות הכוללים: אפר פחם מתחנות הכוח של חברת החשמל בייצור הקלינקר וכתחליף קלינקר, גבס שנוצר בתעשייה כתחליף לגבס טבעי, ואדמות מזוהמות בדלק תקני כתחליף לחרסיות. נשר קולטת אבן גיר שהיא תוצר לוואי של תהליך ריכוך מים בתחנת ייצור החשמל בגזר השייכת לחברת החשמל. גם פסולות תהליכית משנים קודמות משמשת כתחליף לחומר גלם כיום. שילוב החומרים החלופיים בתהליך הייצור אינו פוגע באיכות המוצר המיוצר ומשווק על ידי חברת נשר.

שיעור השימוש בחומרי גלם חליפיים בנשר עומד כיום על 11.5%, והחברה ממשיכה כל העת בחיפוש אחר מקורות לחומרי גלם חלופיים.

צריכת חומרי גלם

Tonne

2006

6281700
1006000
754212
171954
20370
2007

6587586
903410
946738
69420
19206
2008

6132046
853762
968348
57742
44729
2009

4847110
758392
924305
44471
29732
2010

5517195
820782
897694
124840
34826
2011

6092828
882995
1037382
132844
27802
2012

5939509
889467
1029586
124361
32797
2013

5746558
771956
1126746
139343
40393
2014

6107586
1115318
1077786
171122
68075
2015

5410328
1031396
940357
159517
47236
2016

5343665
1050704
870330
228973
60790
- 0M
- 2M
- 4M
- 6M
- 8M
- 10M

שימוש חוזר בפסולת
תהליכית כחומר גלם
נשר הטמינה בעבר כמויות גדולות של אבק כבשנים אשר היווה את מרבית הפסולת המוצקה של החברה. בתחילת שנות ה-2000 התאפשרה החזרת אבק הכבשנים אל תוך תהליך הייצור כחומר גלם לכבשנים עצמם וגם כתחליף לקלינקר. בשנת 2016 הוכנסו חזרה לתוך תהליך ייצור המלט כ-56 אלף טון של אבק כבשנים.

חומרי גלם ממוחזרים

Tonne

2006

568308
92490
7569
73000
0
12845
2007

632338
165383
55833
83797
0
9387
2008

669809
161140
50766
77769
0
8864
2009

646845
157429
47259
66887
0
5885
2010

640193
123843
60555
68056
0
5047
2011

714630
133248
97523
74787
12000
5194
2012

607220
160093
154637
93201
12000
2435
2013

648241
131930
151710
74793
116695
3377
2014

540962
114150
125790
72515
221419
2950
2015

499092
138398
119079
68791
106984
8013
2016

439125
96619
222818
51388
55754
4627
- 0k
- 200k
- 400k
- 600k
- 800k
- 1000k

נשר פועלת לניהול מיטבי של ההשפעות הסביבתיות שעלולות להיווצר מפעילות החציבה, החל מצמצום אבק ורעש, דרך מזעור פגיעה בבעלי חיים וכלה בהעברת פקעות לפני פעילות חציבה.
נשר מקדישה משאבים בתכנון המחצבה בכדי לצמצם את השפעותיה הסביבתיות וככל בעל מחצבה אחר בישראל, משלמת אחוז מסוים מכל טון כרייה לקרן לשיקום מחצבות.

	מחצבת נשר רמלה	קדמה	תמרה	נשר - חרסית רמלה	אגמים
שטח המחצבה (בקמ"ר)	2.865	2.578	1.195	0.141	1.208
שטח תת קרקעי	לא רלוונטי	לא רלוונטי	לא רלוונטי	לא רלוונטי	לא רלוונטי
מיקום ביחס לשטח מוגן	קיים שטח מוגן בתוך המחצבה	-
סוג הפעילות המתבצעת	חציבה	חציבה	חציבה	חציבה	חציבה
מערכת אקולוגית	יבשתית	יבשתית	יבשתית	יבשתית	יבשתית

	מחצבת נשר רמלה	קדמה	תמרה	נשר - חרסית רמלה	אגמים
גודל השטח המוגן או המשוקם (בדונם)	62
סך כל השטח המופר שטרם שוקם	1145.2	1662	144	86	20
שטח שהופר במהלך שנת 2016	89.2	69	0	0	0
שטח ששוקם במהלך 2016	-

קרא עוד על מחצבות נשר

חציבה אנכית ללא פיצוצים

המחצבה ברמלה תוכננה מלכתחילה כך שימוזערו השפעותיה הסביבתיות. החציבה מתמקדת בחפירה בירידה אנכית אל מעבה הקרקע ללא פיצוצים. סביב המחצבה נבנו סוללות עפר מלאכותיות בגובה של 10 מטר ויותר ועליהן ניטעו עצים המשתלבים בנוף הצמחייה הטבעית. פעילויות אלו מפחיתות באופן משמעותי הפרעות סביבתיות, החל ברעש ואבק וכלה בצמצום ההפרעות הנופיות.

מסוע אבן גיר

במסגרת מאמצי החברה לצמצם את ההשפעות הסביבתיות, הוקם במפעל רמלה מסוע מקורה אשר מחבר ישירות בין המחצבה למפעל וכך מהווה חלופה לעשרות משאיות שגרמו לעומסי תנועה ולזיהום אוויר. המסוע ממוקם מעל פני הקרקע על עמודים ובכך מאפשר מעבר חופשי של כלי רכב חקלאיים וחיות בר ואינו מהווה מחסום הקוטע בתי גידול של בעלי החיים באזור.
השימוש במסוע מפחית משמעותית את צריכת האנרגיה ופליטת גזי החממה לטון אבן לק"מ בהשוואה לשינוע במשאית. קירוי המסוע מפחית את כמות האבק שנפלט לאוויר ומגן על חומר הגלם מרטיבות, ובכך מצמצם במעט את צריכת הדלק הדרושה לייבוש החומר בתהליך ייצור הקלינקר. בנוסף למחצבות רמלה, לנשר מחצבה היסטורית בחיפה - מחצבה קונבנציונלית החצובה בצלע ההר, בדומה לשאר המחצבות בארץ.

שימור במחצבות: ממצאים ארכיאולוגים

ישראל נמצאת באזור בעל חשיבות היסטורית גדולה וארוכת שנים. נשר משקיעה משאבים רבים בשיתוף רשות העתיקות לצורך חפירות הצלה ופעולות שימור של שלל ממצאים ארכיאולוגיים בשטחי המחצבות במפעליה.
במחצבת נשר ברמלה התגלו עתיקות מתקופות קדומות (מהתקופה הרומית הקדומה ומהתקופה הביזנטית). מידע נוסף ניתן למצוא בדוחות הסביבתיים של נשר לשנים 2004 ו- 2006. חלק קטן מהמוצגים נמצאים במרכז המבקרים של החברה בסמוך למפעל החברה ברמלה.

סקרי טבע ונוף ושימור מגוון המינים

כחלק מתהליך החציבה במחצבת רמלה, נערך סקר טבע ונוף על פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה. בתחום ההרחבה נערך סקר בוטני בניסיון לזהות גיאופיטים (צמחי בצל ופקעת) הנחשבים צמחים מוגנים על פי החוק. מסקר הגיאופיטים שנערך בשנת 2007 נמצא כי יש מספר ריכוזים משמעותיים של רקפות וכלניות. נשר אימצה את מסקנות הסקר ופעלה בהתאם. נעשה פינוי גיאופיטים משטח של כ- 80,000 מ״ר המיועד לחציבה. הפינוי נעשה על ידי קבלן חיצוני ובפיקוח רשות הטבע והגנים, והם נשתלו מחדש. נשר פועלת באופן שוטף למניעת הרס צמחיה אשר נמצאת בתחום המחצבה הפעילה. במהלך 2015 הועתקו עצים מוגנים משטח המחצבה לאזורים חלופיים.

תעשיית המלט הינה צרכנית משמעותית של אנרגיה ולכן צמצום וייעול בצריכתו הינו אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני תעשייה זו. נשר משקיעה משאבים רבים בחיפוש אחר אנרגיה חלופית כדי להבטיח את עתיד החברה. כך למשל, החברה עושה שימוש בדלק מבוסס פסולת (RDF – Refuse-Derived Fuel). ה –RDF הוא דלק מעובד אשר מיוצר מפסולת תעשייתית ועירונית בעלת ערך אנרגטי גבוה. בנוסף, נעשה שימוש בממסים משומשים כתחליף לדלקים. כך נמנע הצורך בהשמדתם ונשר מפחיתה את צריכת הדלק הפוסילי שלה.

כיום עומד ניצול תחליפי הדלקים על כ- 13.7% מסך תמהיל הדלקים, תוך שאיפה להגדיל רכיב זה באופן משמעותי בשנים הקרובות עד לרמה של 20% מתמהיל הדלקים בשנת 2018.

נשר עוסקת באופן שוטף בשיפור טכנולוגייות הייצור. בשנת 2006 החלה הפעלה של טחנת מלט מהמתקדמות והיעילות בעולם, החוסכת כ-20% מצריכת החשמל. החל משנת 2010 המפעל ברמלה צורך חשמל מתחנת כוח המופעלת באמצעות גז טבעי.

כלכלה מחזורית
(circular economy)
כלכלה מחזורית מתייחסת למעבר ממערכות ייצור וצריכה לינאריות למערכות תעשייתיות סגורות ומחזוריות. מערכות ייצור לינאריות, המקובלות כיום בעולם, הינן מערכות תעשייתיות בהן חומרי הגלם מעובדים ומנוצלים לייצור המוצרים, ולאחר השימוש מסולקים כפסולת לאתרי הטמנה או משוחררים לסביבה בצורה שאינה מוסדרת.

הכלכלה המחזורית מציעה ראייה חדשה בה אין ״פסולת״, אלא תוצרי לוואי שיכולים לשמש בתהליכי ייצור כמשאב ולא כמטרד. בתכנון נכון, כל ״פסולת״ בעיבוד תעשייתי נכון יכולה לשמש לטובת ייצור מוצרים חדשים, דומים או אחרים, כחלפים או בתהליכים תעשייתיים אחרים. כך מתקבלת יעילות מקסימלית. חברות הנוקטות בגישה זאת מגלות מהר מאוד שכדאי להן לבנות מוצרים טובים יותר, אשר בעיצוב מראש ניתנים לפירוק ומחזור בצורה יעילה. חלקן אף מנצלות את הכלכלה השיתופית: במקום למכור מוצרים ללקוחות, דוגמת כלי רכב, הן שומרות את הבעלות אצלן, משמרות כך את חומרי הגלם והמוצרים, ומאפשרות ללקוחות לשכור את כלי הרכב. הלקוחות מבחינתם זכו לניידות הנדרשת ללא צורך בהוצאה מוקדמת על רכישת הרכב ואילו החברה היצרנית שימרה אצלה את הרכב עצמו - ברזלים, פלסטיקה, רכיבים אלקטרוניים ומרכיבים רבים נוספים בהם תוכל לעשות שימוש עתידי.

צריכת דלקים

2006

13858653
535340
164561
121550
0
2007

13597349
668014
146845
126058
0
2008

12964488
444400
126020
131495
0
2009

10534574
121402
108532
91490
0
2010

12363239
176508
90386
83062
2963
2011

13527963
464438
120706
134000
2245
2012

13752445
493449
122374
215000
2525
2013

12963000
722715
121245
193000
2464
2014

13913000
443922
118320
557000
2794
2015

11566961
101461
122735
1002000
2733
2016

10765000
194000
112000
1769000
3000
77000
- 0M
- 2.5M
- 5M
- 7.5M
- 10M
- 12.5M

צריכת חשמל

MWh

2006

515000
2007

524000
2008

503200
2009

435000
2010

478000
2011

527000
2012

543955
2013

565830
2014

583180
2015

522130
2016

530950
- 0k
- 150k
- 300k
- 450k
- 600k
- 750k

RDF – פסולת כחומר גלם

65מיליוני ₪

להקמת מערך לקליטת והזמנת דלק מבוסס פסולת (RDF - Refuse Derived Fuel)

בשנת 2014 השלימה נשר פרויקט בהשקעה של 65 מיליוני ₪, במסגרתו הוקם במפעל ברמלה מערך לקליטת והזנת דלק מבוסס פסולת (RDF – Refuse-Derived Fuel). ה–RDF הוא דלק מעובד אשר מיוצר מפסולת תעשייתית ועירונית בעלת ערך אנרגטי גבוה. על מנת לייצרו, מופרדים חומרים כגון נייר, קרטון, ניילונים, פלסטיק, גזם, טקסטיל וכו', והם נגרסים לשבבים בהם ניתן להשתמש כדלק למתקנים שונים. השימוש ב-RDF מקובל מאוד ומשמש חומר הזנה למפעלי מלט רבים ברחבי העולם.

לשימוש ב-RDF יתרונות סביבתיים רבים, כגון צמצום כמויות הפסולת המועברות להטמנה (וכן צמצום הפליטות לאוויר כתוצאה משינוע הפסולת למטמנות בדרום הארץ) וצמצום פליטות של גזי חממה.

של פסולת כמקור אנרגיה בכבשני מלט אינו גורם לעליה בפליטות של מזהמי אויר, בשל זמן שהייה ארוך בכבשנים, טמפרטורה גבוהה ומגע ישיר בין הלהבה לחומר הגלם (הסופח אליו מרכיבים אנאורגניים ב-RDF)

בשנת 2016 נשר קלטה 41,836 טון של RDF. נשר צפויה לקלוט כ־ 150,000 טון RDF בשנה החל משנת 2018.

אודות הפרוייקט

במהלך שנת 2016 עשתה נשר שימוש בכ- 3,278 מ״ק של מים שוליים הכוללים מים מליחים מתחנת הכוח, לצורך הפחתת אבק וקירור כחלופה לשימוש במים שפירים. במפעלי נשר ברמלה ובחיפה משמשים המים בתהליך הייצור לצינון האוויר במגדלי הקירור, לקירור המלט בטחנות המלט להרטבת דרכים למניעת אבק ולצרכים סניטריים.

בשיטות הישנות לייצור מלט (קווים רטובים) נעשה שימוש מוגבר במים. צריכת המים ירדה משמעותית מאז שנת 1999, בעקבות השלמת המעבר לתהליך ייצור בקווים יבשים בהם לא נעשה שימוש במים.

בכל מפעלי נשר נעשות פעילויות לצמצום צריכת המים בכלל וצריכת מים שפירים בפרט.

דוח אחריות תאגידית 2016 > חוסן סביבתי

צריכת חומרי גלם

חומרי גלם ממוחזרים